החלטה בתיק ב"ש 6932/06

1.         ביום 1.8.2005 הגישה המדינה כתב אישום כנגד 28 נאשמים, בו ייחסה להם שורה של עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, חוק איסור הלבנת הון, עבירות מרמה, עבירות מס ומס ערך מוסף. המעשים נסובים על מהילת דלק, אספקתו ומכירתו. החברות נורדן נפט (1998) בע"מ, נורדן טכנולוגיות בע"מ הן נאשמות 23 ו-24 בכתב האישום.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למתן צו זמני ברכוש כנגד רבים ובהם גם שתי החברות הנ"ל. הבקשה הייתה על-פי סעיף 21(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, ונטען כי הרכוש שעיקולו התבקש, הושג במישרין או בעקיפין מביצוע העבירות. הצו ניתן בהתאם לבקשה.

2.         ביום 5.9.2005 הוסרו בהסכמה צווים זמניים מעל 7 חשבונות בנק של שתי החברות הללו, ושל חברה נוספת נורדן אנרגיה (1993) בע"מ.

ביום 9.1.2006 הוסרו צווי עיקול נוספים, בהסכמה, מחשבונות נוספים של חברות נורדן.

ביום 9.11.2006 בב"ש 6932/06, ניתנה החלטה לצמצם את ההיקף של הצו הזמני ברכוש באופן שסכום של 1.5 מיליון ש"ח ישוחרר מהעיקול.

ביום 13.12.2006 ניתנה החלטה נוספת ומשלימה על פיה הועבר הסכום הנ"ל של 1.5 מיליון ש"ח לחשבון נאמנות של עו"ד יהושע לשם כיסוי הוצאות חיוניות ודחופות של חברות נורדן. כמו כן נקבע, כי על מנהלת סל"ע שהחזיקה כספים עבור חברות נורדן, להעביר סכום של 470,000 ש"ח לחשבון נורדן שיועדו לכיסוי חובות למר בן עטיה ולחברת אלקו. באותה החלטה נקבע, כי יש לשחרר מהעיקול סכום נוסף בסך 1,414,875 ש"ח, להעברה למשרד עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן - חיים צדוק.

3.         בחשבון הבנק של חברות נורדן בבנק לאומי נותר סכום מעוקל של כ-4.52 מיליון ש"ח.

4.         היום נדונו לפניי הבקשות הבאות, שעניינן החרגה נוספת מהסכום המעוקל בבנק, והן נשוא החלטה זו:

א.         בקשתו של עו"ד ראובן יהושע בב"ש 6932/06, להחרגה נוספת של 500,000 ש"ח. עו"ד יהושע טוען, כי נותרו חובות לא מעטים המגיעים לספקים שונים, חובות לרשויות המס, לרואי חשבון, לעורכי דין וכיו"ב.

ב.         בקשתו של בנק המזרחי בב"ש 7272/06 להחרגה של כשני מיליון ש"ח. הבקשה מבוססת על חוב ישן שחבה נורדן לבנק המזרחי, המבוסס גם על כתב המחאה בלתי חוזרת שנתנו חברות נורדן לבנק לאומי. חוב זה אינו שנוי במחלוקת.

ג.          בקשתם של דניאל אלמוג וחמישה אחרים בב"ש 9068/07 להחרגת סכום של כמיליון ש"ח. דניאל אלמוג הינו מנכ"ל חברות נורדן והאחרים עובדים של נורדן או קשורים אליה, והם מבקשים למעשה כיסוי לשכר עבודה או שכר טרחה.

ד.         בקשתו של אלכסיי מוטוזוק בב"ש 9165/07 להחרגת סכום של 30,000 ש"ח, המגיע לו על יסוד פסק-דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. חוב זה אינו שנוי במחלוקת.

ה.         בקשתו של יצחק נירי בב"ש 9184/07 להחרגת סכום של 330,000 ש"ח, המגיע לו בגין הלוואה שנתן לפני מספר שנים לחברות נורדן. על חוב זה נתנו חברות נורדן כתב המחאה והוראות בלתי חוזרות לבנק לאומי. חוב זה אינו שנוי במחלוקת.

4.         הטענות העיקריות של ב"כ המבקשים הן, כי הכספים המעוקלים אינם כספים שמקורם נגוע, קרי - אין חולק כי מקור הכספים כשר ואינו נוגע לארגוני פשיעה או לדבר הבא בעבירה. החובות שאינם שנויים במחלוקת נוצרו בעיקרם לפני מספר שנים, טרם "חוללו" לכאורה חברות נורדן בהשתלטות או ניסיון השתלטות של ארגון פשיעה. חברות נורדן הן חברות ותיקות, פעילות והעיקול גורם להן קשיי תפעול רבים העלולים להביא להתמוטטות. סיכויי ההרשעה בתיק אינם גבוהים.

5.         ב"כ המדינה טוענים, כי אף שאין מדובר בכספים ממקור לא כשר, הרי ארגון הפשיעה השתלט או הפך לבעל זכויות בחברות נורדן, מכאן קמה למדינה זכות חילוט. למבקשים טענות לזכויות אובליגטוריות שאינן עדיפות על חובת החילוט הקבועה בחוק. כמו כן, מן הסתם יש לחברות נורדן נושים נוספים ואין מקום לתת עדיפות לאלה שפנו וביקשו היום על-פני נושים אחרים. בתיק העיקרי חל שינוי דרמטי: מלכתחילה היה מדובר בתיק בהיקף גדול ביותר, אשר הדיונים בו היו צפויים להמשך עת רבה, עד שנים מספר. אולם לאחרונה הושגו הסדרי טיעון עם 25 מתוך 28 נאשמים והתוצאה הינה, כי בתוך שבועות או לכל היותר מספר חודשים, הדיון בתיק העיקרי יסתיים ובהנחה שתהיה הרשעה, יתקיים דיון מלא ומסודר בסוגית החילוט, לפני ההרכב הדן בתיק העיקרי.

6.         בהחלטות קודמות שניתנו בעניין החרגת כספים, ציינתי כי על-פי הראיות לכאורה קנה ארגון פשע מניות ושליטה מסוימת בחברות נורדן, אולם נוכח הפרת הסכמים לכאורה, אחיזת הארגון בחברות נורדן אינה בטוחה עוד. מאז אותן החלטות, חלה התפתחות נוספת ונאשם 2, שי קסוטו, שהיה מעורב ברכישת מניות בחברות נורדן, הגיע להסדר טיעון והסיר את ידו בפן הפלילי מחברות אלה. התוצאה היא, כי אחיזת ארגון הפשע בחברות נורדן התרופפה עוד יותר. עם זאת, עדיין קיימות ראיות לכאורה על רכישת מניות חברות נורדן על-ידי הארגון וקיימת עדיין אפשרות כי הכספים או חלקם יחולטו.

הוצאת כספים מהחשבון המעוקל תכביד אומנם על החילוט, אם יהיה כזה בסוף ההליך, אולם במצב שנוצר יש לאפשר המשך תפקוד תקין, פחות או יותר, של חברות נורדן, הן בחיי היום יום והן בהליכים משפטיים. המשך הקפאה של כל הכספים עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ובלתי מחויבי המציאות. על-פי הוראת סעיף 26 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, היקף הצו הזמני צריך להיות "במידה שאינה עולה על הנדרש" כדי להשיג מטרות הצו הזמני. הדבר מצריך איזון נכון, מידתיות והשגת תכליות החילוט תוך ראיית תמונה כוללת הן של הראיות והן של האינטרסים השונים. לצורך איזון זה, יש לתת משקל משמעותי לנתונים הבאים: ראשית, סכום הכסף המעוקל אינו נגוע באי כשרות ולא נוצר עקב פעילות ארגון פשיעה. שנית, הדיונים בתיק העיקרי צפויים להסתיים תוך מספר חודשים, וזאת בניגוד לצפי שהיה בהחלטות קודמות. שלישית, יש לתת את הדעת לעבירות המיוחסות לחברות נורדן, אשר בסופו של דבר הן בעיקרן בתחום המסים ואין טענה כי חברת נורדן ומנהליה הנוכחיים פעלו כארגון פשיעה.

ב"כ המדינה הפנו אותי להחלטתה של כבוד השופטת ורדה אלשיך, בתיק פש"ר 2408/04 של בית המשפט המחוזי בתל אביב. שם נקבע, כי נושים של החברה אינם גוברים על צו החילוט, אלא שבאותה החלטה נקבע גם כי הכספים בהם מדובר הם לכאורה כספים נגועים, לא כשרים. בענייננו, המקור הכספי כשר, דבר המטה במידת מה את כפות המאזניים להחרגה נוספת מסוימת של כספים מהעיקול. ההחרגה הנוספת הינה חלקית בלבד מתוך הנחה כי ההליך המשפטי העיקרי יסתיים אכן תוך זמן סביר, דבר שיאפשר, במידת הצורך, דיון מלא ומסודר בתיק העיקרי בנושא החילוט.

7.         לאחר שמיעת טענות הצדדים, יוחרגו כספים נוספים מהעיקול כדלקמן: